בטבע כמו בטבע, לכל דבר יש סיבה.
בהתאם לכך, לכל צבע של פרח יש תפקיד.
התפקיד הראשון שעלה לי לראש קשור להאבקה. צבע הפרח, יחד עם הריח והצורה, מושכים מאביקים.
מסתבר שמאביקים שונים נמשכים לצבעים שונים. ככה למשל דבורים נמשכות לרוב לפרחים כחולים, סגולים, צהובים ולבנים, בעוד שציפורים נמשכות לפריחה אדומה, כתומה וורודה.
דבר נוסף הוא שהצבע של הפרח מעיד על הבשלות שלו. כלומר על המוכנות שלו להאבקה.
כבר כמה זמן אני מסתכלת על השיח הזה, ברונפלסיה, שגדל בגינה שלי ואני לא מצליחה להבין איך זה שיש לו גם פרחים לבנים וגם סגולים על אותו שיח.
מסתבר שהפרחים שלו משנים את צבעם כשהם מתבגרים, ומאותתים למאביקים שהם מוכנים להאבקה ולהפצת זרעים.
צבע הפרחים יכול לשמש גם כאמצעי לזיהוי מינים. זה עוזר להבטיח שהמאביקים הנכונים יבקרו בפרחים הנכונים, ועל ידי כך להגביר את יעילות ההאבקה.
תפקיד נוסף הוא וויסות הטמפרטורה של הפרח.
בדיוק כמו שאנחנו יודעים שאם נלבש שחור ביום חם או ניכנס למכונית שחורה ביום שרבי, יהיה לנו הרבה יותר חם ממי שלבש בגד בהיר או נכנס למכונית לבנה.
פרחים בצבע כהה עשויים לספוג יותר אור שמש ולהתחמם, מה שעלול להשפיע על סוג המאביקים ודפוסי הפעילות שלהם.
יש גם פרחים עם צבעים ממש עזים. צבעים שמגינים על הפרח מפני אוכלי עשבים.
לרוב הצבעים העזים מאותתים על נוכחות של רעלים או תרכובות לא טעימות לאוכלי עשב פוטנציאליים, וככה הם מרתיעים אותם מלאכול את הפרח.
והדבר האחרון ששמעתי מאיש יקר ממש אתמול הוא שהאדמה ניזונה מהתדר של צבע הפרח. ולכן בכל עונה מתחלפים הצבעים בטבע כי בכל עונה האדמה זקוקה להיטען בתדר אחר.
כמה הטבע חכם. כמה עוד יש לנו ללמוד עליו וממנו.
